שיש ואבן השוק בע"מ נ' נציג היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

המבקשת פנה בבקשה זו כדי שיינתן לו להישפט על עבירה של העסקת עובד זר בניגוד לחוק .

המבקשת מפרטת שבנודע לה על קיומו של קנס מינהלי באקראי כאשר ביקשה להעביר בעלות באחד מרכביה והתברר כי הרכב מעוקל מטעם המרכז לגביית קנסות וזאת בשל חוב למשרד התמ"ת עקב עובד זר שהועסק שלא כדין.

בבקשה נטען כי ב 11/8/08 הוגשה בקשה לביטול הקנס אך המשיבה לא נענתה לבקשה מהנימוק שהתובע המוסמך אינו רשאי לדון בבקשה.

לטענת המבקשת היא לא קיבלה את דבר הדואר הרשום מיום 2.7.06 וכי בבקשה לביטול הקנס העלתה נימוקים עניניים שיש בהם כדי להביא לביטול הקנס זאת מאחר והמבקשת מעולם לא העסיקה עובד זר ואף לא העסיקה עובדים באזור נחלים,שם נמצא העובד הזר, אלא שימשה כספקית של אבן ושיש לאיזור.

תשובת המשיבה לבקשה לביטול הקנס הינה שרירותית ועומדת בניגוד לכללי הצדק הטבעי ושוללת את זכות הטיעון מהמבקשת.

באותו אתר בנחלים עבדו קבלים רבים ושיש סבירות גבוהה שהעובד הועסק על יד אחד מהם ובכל מקרה המבקשת לא העסיקה עובד ממילא לא העסיקה עובד זר ומנהל המבקשת כלל לא זומן לחקירה בטרם הוטל הקנס המינהלי ולכן יש להעתר לבקשה להישפט בנסיבות המקרה.

בתגובת התמ"ת לבקשה להישפט נאמר כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים:

ביום 2.2.2005 נערך ביקור של מפקחי התמ"ת בבית במגרש 146 בנחלים, שם הרכיבו פועלים מדרגות שיש. אחד הפועלים היה עובד פליסטינאי בלא היתר עבודה.

עובד ישראלי של המבקשת ציין בפני הפקחים את שמה ופרטיה של המבקשת.

מנהלי המבקשת זומנו לחקירה אך לא התיצבו וביום 11.6.2006 הוטל קנס מינהלי קצוב ע"פ חוק עבירות מנהליות וזאת בשל העסקת עובדים זרים.

ביום 20.6.2006 נשלחה הודעת הקנס בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת המבקשת ברח' השוק ת.ד. 345 ,כפר קאסם 49940 שזו כתובתה של המבקשת וחזר בציון "לא נדרש" .

משכך קיימת חזקה כי הודעת הקנס הומצאה למבקשת ב-11.7.06

המבקשת פנתה רק ביום 11.8.08 בבקשה לביטול הקנס וזאת לאחר שהמרכז לגביית חובות החל בהליכי גבייה.

החלטת התובע המוסמך הדוחה הן את הטענות ניתנה ביום 15.9.2008 ורק ביום 22.10.08 כשנתיים לאחר המועד האחרון להגשת הבקשה להישפט ולמעלה מחודש לאחר שהומצאה ההחלטה בבקשה לביטול הקנס.

מאחר ועל פי הדין בוצעה למבקש מסירה כדין ובהתאם לחזקה לעניין מועד המצאת דבר דואר רשום,הרי שהמועד המאוחר ביותר להגשת בקשה להישפט היה ביום11.8.06.

בפסיקת בית הדין בע"פ סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל,נקבע כי המחוקק התיר לבתי המשפט לקיים משפט,בעקבות הטלת קנס מינהלי, אם הנקנס הודיע כי ברצונו להישפט.כאשר הבקשה הוגשה באיחור יינתן היתר להארכת מועד להגשת הבקשה רק מנימוקים שיירשמו. על בית המשפט לשקול במסגרת שיקוליו את מידת האיחור בהגשת הבקשה להישפט ואם נפל פגם בהליך המסירה.

המבקשת בבקשה זו לא הראתה כל נימוקים להצדיק האיחור הרב בהגשת הבקשה להישפט כמו כן לא הצביעה על פגמים שנפלו במסירת ההודעה .

כמו כן נוכח מטרות ותכלית חוק עבירות מנהליות אין מקום בנסיבות תיק זה למתן הארכת מועד להגשת בקשה להישפט.

להלן החלטתי: